הפעילות שלנו עם הילדים היא שליחות ולא מקצוע. לתת לילדים את כישורי החיים בדרך של סובלנות. אני מאמינה שכשילד מקבל חיבוק ואהבה בשלב הראשון בחייו זה מקנה לו בטחון אישי. הילדים בשלב הראשון בחייהם זקוקים להמון מגע וסובלנות.
אני מאמינה שהגן זה הבית השני של כל ילד וילד וצריך להיות מאוד סובלני, לדאוג להתפתחותם בסביבה נעימה, בטוחה ורגועה, באווירה מוזיקלית שקטה ומלאת אור ואהבה שעוטפת את הילדים.
אהבה של ילד ללא תנאים צריכה להגיע בשני מישורים: לתת ולקבל. השנה הראשונה היא בעלת ההשפעה המשמעותית על הילד ותפקידי בתור גננת הוא להיות שם עם המון חום, סבלנות וכלים להתנהג בכל מיני מצבים בחיי היום יום של הגן בכדי שיהיה ילד עצמאי, סובלני, כשכישורי החברה שלו יהיו קשובים שיתוף פעולה, חברתית.
אני מאמינה שהילדים נותנים המון אנרגיה שנותנת שמחה וזה גורם לי ולצוות להיות יותר טובים ויותר סובלניים.
חשוב מאוד מגע וחום ברבדים של הרוח הפיזית והאינטליגנציה.
חום ואהבה גורמים להתפתחות רגשית תקינה ובריאה. ילד אשר מקבל מגע של חיבוק בבוקר מצוות הגן מקבל ביטחון.
אני מאמינה בסבלנות כלפי הילד וגם הבנה כי לילד יש רצונות משלו. בכל גיל בשפה של כל ילד ולכבד אותו. לכן הילד הופך להיות קשוב, סבלני. ילד שמתפתח בצורה בריאה וטובה הוא ילד שמקבל חיזוקים ואמונה בו. ילד שמרגיש אהוב ושייך הוא בעל בטחון עצמי.
המאמין שלי בגישה החינוכית הוא לתת לכל ילד את הדגש על תחומי עניין חזקים בגן כלפי השונה, הדומה ולקבל את כולם בסבלנות. המאמין שלי לשקיפות מוחלטת כלפי הורים וצוות הגן. בסובלנות לדיאלוג שיחה והקשבה ולזהות את צרכי ההורים, לחזק, להבין ולהיות שם בשבילם.